תודה לכם צוות המקשיבנים של עמותת דרך גבר / Nityam Eyal

לפעמים אני צריך להסתכל על עצמי מול המראה ולראות שאני אוהב את עצמי ואני במקום הנכון.

התקשרתי לקו המקשיבנים של עמותת דרך גבר.
זה לא מובן מאליו והיד שלי רעדה לפני שתקתקתי את המספר של הקו.
כי פחדתי. פחדתי לשתף גבר במה שמטריד אותי, פחדתי להרגיש חלש. פחדתי שהגבר יתקוף אותי, או שירצה להיות המושיע שלי ואני שוב ארגיש קטן ולא חיוני.

אבל קרה בדיוק להיפך. אותו גבר ששוחחתי איתו היה קשוב לי, ובעיקר אמפטי לשיתוף שלי. לא ניסה לשנות אותי. לא ניסה להיות המושיע שלי.
פשוט היה גבר ששיתף את חוויית החיים שלו, שמסתבר שהיא בדיוק חוויית החיים שלי. להיות גבר שאני, איש שירות של הקהילה. נהנה מלהיות באינטימיות של שיתוף רגשי. להיות עזר בעד, פשוט להיות חבר ודבר לא חסר .

השיחה נמשכה 20 דקות ונפרדתי מאותו חבר כשאמרתי לו: "תודה שאני חלק מקהילת מעגל הגברים של גברים שמעיזים לפתוח את הלב ולומר: אני אוהב אותך".

תודה לכם צוות המקשיבנים של עמותת דרך גבר. 20 דקות שהופכות אותי מירח שמתנהג כמו שמש, לשמש שיש בה גם תכונות של ירח.
Nityam Eyal

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *